054-7715392
hagitst11@gmail.com
Menu

אוווף! הם חושבים שיש סרטן!

9 Comments

פוסט ראשון בבלוג המתחדש

'בדרך לפליאה' מחליף את 'בוקר של 3 זריחות'

"עד שהתרגלנו שאין לך שדיים,
היינו צריכים להתרגל לזה שאין לך גם שער.
אבל זה יפה לך."
זה מה שאמרה לי מלכה יום אחד, לפני כמה שבועות, במלתחות הנשים בקאנטרי בעברון.

גם אני הצלחתי כמה פעמים לראות את עצמי כמעט כיפה, כשהסתכלתי על עצמי במראה.
בלי שער על הראש, אהבתי לרגע את מה שראיתי.
לפעמים אני אומרת לעצמי: זה עוד תרגיל בלא לחשוב על מה חושבים עלי.
הלוואי שאצליח להיפטר מהמחשבות האלו.
בינתיים, עדיין אכפת לי יותר מידי.


ואני יודעת שכמעט כל מי שרואה אותי בחודשים האחרונים חושב- יש לה סרטן.
אמאל'ה !!
למרות שסרטן לא עושה קרחת.
אלא רק ההרעלה של הכימוטרפיה עושה קרחת,
וגם זה לא תמיד. ב 2006 דווקא הייתי בין אלו שכן הקריחו, למרות שקיוויתי שלא אהיה. (*מאמר על מחקר שקראתי).
מפריע לי, מפריע לי מאוד, מה חושבים עלי. אני יודעת, לפעמים אנחנו סתם מוטרדים ממה שאנשים חושבים עלינו, והם? הם אפילו לא שמים לב אלינו, הם עסוקים בעצמם.

לכן אני שמחה כל כך כשמידי פעם מישהי, ולרוב זה מישהי,
שיש לה אומץ, והיא שואלת אותי, "כבר הבראת, נכון?".
אני אומרת: "זה לא כימותרפיה.
אין בי סרטן. אני תמיד בריאה".
הרי לא הייתי עוברת שוב כימוטרפיה.
זה פשוט בגלל מתח. סתם מתח פשוט. זאת תסמונת מוכרת, אצלי היא פשוט באקסטרים."

נורא נוח קרחת, כלומר- מאוד נח.
זאת אמנם התחילה כקרחת חורפית ואז קצת קר בראש.
היא עושה את המקלחת זריזה, כשרוצים,
היא חוסכת שמפו, ותיכנונים של שעת המקלחת כדי שהשיער יתייבש נכון.
כשהוא יגדל, והוא כבר מתחיל, רק שזה עדיין לאט ומעט,
אני אשאיר אותו קצוץ. ונח.


אז כן, זו מין הקדמה כזו, הקדמה לפוסט המתחדש.
בין מיזם חדש שלי- טיולי פליאה, שעליו אני כבר דוגרת לפחות שנתיים,
להכנות להשתתפות במשחקי המושתלים ה 21 בניו קאסל. (אוגוסט 2019) .
מאז בוקר של 3 זריחות, ההרצאה והבלוג,
עברו כמה שנים, בהן הלכתי קצת קדימה, קצת גם במעגלים,
ובזכות שניהם, אני מתחילה מחדש.
למדתי שהכתיבה מפלסת לי דרך, ואני, שוב, צריכה עזרה,
וסוף-סוף אני פונה גם לכתיבה.
בנוסף לעזרה שאני לוקחת המון עזרה מסביבי,
כי חלק חייב להיות שלי.

אז כאן ההתחלה,
ונראה לאן אגיע.
מוזמנים להישאר, לעקוב.
להצטרף אלי לדרך.

9 thoughts on “אוווף! הם חושבים שיש סרטן!”

  1. מיטל הגיב:

    מקסימה ומרגשת!
    תכתבי הרבה. זה משאיר סימן טוב מאוד בעולם 💖

    1. hagitst הגיב:

      תודה מיטל,
      מתכוונת להמשיך.
      ויחד עם זאת בטוח שעידודים חשובים לאורך כל הדרך.

  2. אפרת ארנון-ברזילי הגיב:

    חוגה יקרה, כתיבתך ישירה וכנה ומעוררת למחשבה! אנחנו שבויים בכל כך הרבה דעות קדומות וממהרים להסיק מסקנות… ומסתבר שיש עוד אופציות לכל דבר, תודה על כתיבתך האופטימית ומאירת העיניים.

    1. hagitst הגיב:

      תודה אפרת.
      האופטימית, היא לפעמים בעיני המתבוננת.

  3. אביבית הגיב:

    חגית יקרה את השראה של ממש!
    ומיוחדת!
    קראתי,התרגשתי יחד איתך במילים שכתבת
    ומהיכרות שלי איתך את בהחלט אישה מעוררת השראה.

    1. hagitst הגיב:

      תודה אביבית,
      שמחה שגרמתי גם לך…להרגיש.
      זוכרת שפעם דיברנו על הפרסומת שקוראת לאנשים להרגיש?

  4. Shoshie הגיב:

    יש סיפור (שאת חלקו שכחתי, לצערי), שכשר' זושא עלה לשמיים, הסבירו לו שהוא היחיד בעולם שהיה יכול למלא את תפקיד ר' זושא ולא היה נכון להתנהג כאילו הוא מישהו אחר, כי "מה יחשבו עליו".
    לפעמים אותנטיות מרחיקה אנשים שטוב שיורחקו. ומקרבת אחרים.

    1. hagitst הגיב:

      הצלחת! ותודה!
      זה בוודאי נכון,
      ומצד שני כבר הורדתי מעצמי הרבה מנפח מהחשבות האלו, ונשארתי עם ממש טיפל'ה מהן, שגם הן נשארות רק לרגעים ספורים.
      ומצד שלישי ברור שהמחשבות האל לא תורמות, לא מחזקות ולא כלום, חוץ ממטרידות, אבל אני לא מכירה הסבר הגיוני שיבטל אותן….
      והדרך שבה אני אידיתי אותן , לא היתה הגיונית גם היא.

      1. Shoshie הגיב:

        ברור שקורה גם לי שאני מפנימה ביקורת שאני מדמיינת שהיתה יכולה להיות לאחרים עלי. זה סוג של הרגל שאני מנסה להתנער ממנו.
        לתגובתי הקודמת, ר' את נחמה ריבלין ע"ה, שכנראה לא חששה מה יאמרו עליה על שלא נסחפה אחרי סטייליסטית וכו' וכו'. יהיו זכרה והשראתה ברוכים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *