הפרק הקודם היה חיפוש,
חיפוש שנמשך….מהרגע שהבנתי שמשהו בהרצאות האופטימיות שלי כבר ממש לא מעניין אותי.
החיפוש הזה נמשך ..אולי ארבע שנים,
ולא נהניתי ממנו כמו שאני חושבת שאחרים יכולים ליהנות.
חיפוש יכול להיות תקופה של חופש,
חופש אני לא נתתי לעצמי כשחיפשתי.

מצאתי את מה שחיפשתי בערך לפני שנתיים, והיום תחילת 2020, אני קרובה יותר להבין מהו, ולהרגיש שאני והוא זה אותו הדבר.

הפרק הקודם שבו זרמתי טוב עם מה שעשיתי,
היה מסביב להשתלת הכבד, שני סרטני השד, ואחר כך 3, שפגשתי,
והקלימקס שלו היה ההשתתפות שלי במשחקי המושתלים העולמיים,
השתתפות וזכייה ב 4 מדליות,
שהגשימה לי חלום נערות של ‘להשתתף באולימפיאדה’.
בזכות כל אלו, ובעידודם של אנשים סביבי, בניתי הרצאה,
שהשם האחרון והיפה-מאוד שלה היה: בוקר של שלוש זריחות.
כי בוקר אחד באמת ראיתי שלוש זריחות!

אז רגע לפני שאשים את הקישורים לבלוג שכתבתי אז,
אני רוצה לתת לעצמי קרדיט על שגם חידשתי את השתתפות משלחות מישראל במשחקי המושתלים העולמיים, אחרי 10 שנים בהן ישראל נעדרה מהמשחקים.
ב 2017, אירגנתי משלחת של שישה מושתלי איברים שיצאה מהארץ,
וזכתה ב 4 מדליות. זה היה במלגה שבספרד.
ב 2019 כבר העברתי את האירגון הלאה, יצאנו משלחת של עשרה,
וגם זכינו במספר מדליות מכובד.
לדף הפייסבוק של העמותה לפיתוח הספורט מושתלי איברים בישראל,
עיברו מכאן .

למעבר לבלוג של בוקר של שלוש זריחות- מכאן.